ד"ר ברגמן – המפגש

  • קמנו בבוקר נרגשים ברמות בלתי מוסברות לקראת המפגש עם ד"ר ברגמן, השעה 6:00 בבוקר תאריך 13 במרץ 2017, התארגנו, עמית ואני וכמובן עדי ואיתי ויצאנו מהבית לכיוון הקליניקה, הלב דופק על 500 כי ההרגשה שהנה האבחנה האמיתית של איתי בדרכה אלינו, הראש כל הזמן חושב על מה יימצא בצילום של עמוד השידרה של איתי או איך ייראה המעי של איתי בצילום, מניסיוני ומחקרי ידעתי שאראה משהו זוועתי, ידעתי בוודאות שישנה בעיה חמורה במעי ובעמוד השידרה.

נכנסים לקליניקה, אומרים בוקר לפקידות המקסימות לינדזי ומליסה ואומרים שהגענו לתור שלנו, בודקות במחשב ומאשרות.

מתיישבים בכיסא בחדר האבחנה המיוחד ומחכים לפגוש את ד"ר ברגמן שעבורנו נחשב אגדה ועוד בחיינו, מחכים מחכים ככל שהדקות עוברות המתח עולה והלב דופק יותר ויותר.

 

לאחר 10 דקות נכנס ד"ר ברגמן ומתלהב לפגוש אותנו,
"Good Morning Guys' I am So Happy To See You And Itay"..
היו מילותיו הראשונות.

והתחלנו, תיחקור מעמיק ושורשי על מה עברה עמית עוד בהיריונה, עמית אומרת "עברתי חיסון לשפעת + שעלת,דיפטריה,טטנוס (DTAP) + פוליו מוחלש" , ד"ר ברגמן מגיב בהורדת פרצוף לרצפה ואנחת רווחה כבדה ואומר "שיט, לעזאזל עם הרופאים המזורגגים"…ממשיכות השאלות לגבי חיסונים שאיתי עבר עד גיל 4 חודשים ושוב ד"ר ברגמן מקלל (כמובן בנימוס 🙂 ).

שאלות כמו איך עברה הלידה ? האם הראש נתקע ? כמה סיבובים ביצעה המיילדת ? ושאלות מאוד חכמות על מנת להבין את הבעיה לעומק.

סיימנו תחקיר ואיתי ניגש איתנו לחדר הצילום – החדר שבו מתגלה האמת לגביי בני האדם, אני קורא לחדר זה "מקדש התשובות לכל השאלות", איתי עובר מס' צילומיי עמוד שידרה וצוואר ואיברים פנימיים.

סיימנו, והלכנו הביתה.

באותו היום בשעה 12:30 בצהריים חזרנו לקליניקה לצורך תשובות והמשך תוכנית טיפולית, אם המתח בבוקר היה גבוה אז תארו לכם את המתח כרגע, נכנסים שוב לחדר התוצאות וממתינים.

עולה סרטון חביב של ד"ר ברגמן שבו הוא מסביר על החדר המיוחד הזה שבו הוא יושב איתנו ומספר לנו מה הוא מצא,  חדר חשוב וקובע גורלות, ממתינים 10 דקות ואז נכנס ד"ר ברגמן מחייך. 

בליבי אני מתפלל שהוא מצא מה שאני חושב, מתפלל שכל מה שחשבתי על איתי יימצא בבדיקה.

והוא אומר לנו כך "אז ככה, שימו לב לתמונה הבאה, עמוד השידרה של איתי נמצא עם ריבוי תנוחות, משמע כל חוליה של איתי בעמוד השידרה פונה לכיוון אחר, בצווארו של איתי קיים עיכור הפוך ממה שאמור להיות לבני האדם, ושימו לב למעי של איתי , ש-ח-ו-ר כמו נפט !

(ההרגשה שעברה בליבי – יששששששששששששששששששששש !) ידעתי, כל חודשי המחקר והלמידה שלי מתנקזים לרגע אחד שבו אני מבין, איתי מורעל מחיסונים, איתי נפגע במהלך לידתו והחיסונים הוסיפו לנזק מוחי ! ולכן איתי לא הצליח לתקן את עצמו כי המוח שלו התמלא במתכות.

כולי נרגש ועומד עם עיניים אדומות עם קצת גאווה עצמית ומסתכל על עמית ואומר לה "אמרתי לך ! ידעתי יימח שמם של הבני ז….האלו, הם פגעו והרעילו לנו את איתי שלנו"…

 

ד"ר ברגמן מסתכל עלינו מחייך ואומר "חברים, אל דאגה אנחנו נסדר הכל, מטרתי להפוך את מצבו של איתי ולהחזיר אותו למסלול אט אט", יום מאושר בחיינו כמובן במצבנו הנוכחי.

הלכנו לנשום אוויר לטייל ולאכול גלידה עם חיוך על הפנים, מצאנו את הבעיה של איתי ושאף אחד לא יספר לי סיפורים.

איתי קיבל תוכנית טיפול שכוללת 3 טיפולים במשך כל יום לאורך 5 ימים בשבוע (שבת וראשון הקליניקה סגורה), כל טיפול אורך 4-5 דקות שבו בגלל גילו הצעיר העבודה נורא עדינה ויסודית…לאורך כמה זמן הטיפולים ? לא ידוע, עד שאיתי יחלים.

הטיפולים בעצם עובדים על יישור והחזרת החוליות למקום ולסיבוב חזרה של הצוואר למיקומו.

חשוב להבין, במצב שבו חוליות לא יושבת במקומן האנטומי נוצר לחץ על הסחוסים ביניהם ובכך "משתתק" העצב ששיך לחוליה ובכך בעצם המוח מנסה לשלוח סיגנל/אות למערכת העצבים על מנת לייצר פעולה, כשהעצב לא מתפקד הוא בעצם לא מחזיר למוח סיגנל/אות חיובית ובכך המוח לא יודע שיש צורך לבצע פעולה או שמבין אך לא מקשר בין רגל ליד או לסתם תזוזה.

מה שנקרא SUBLUXATION – תת תזוזות…מה שאנחנו חווים במקרים קיצונים של בעיות בריאות, חישבו תינוק שרק נולד וצריך להתפתח איך מקבל את זה…עצירת התפתחות מוטורית וקוגנטיבית כמובן בין היתר.

יום למחרת התחלנו טיפולים, איתי שוכב על המיטה וד"ר ברגמן כבר מטפל בו, בכל הזדמנות זוכה ד"ר ברגמן לשבח את איתי על מתיקותו ועל היותו גיבור שעובר את התהליך, אדם ענק, כובש עם הכרזימה המיוחדת שלו והידע העצום שלו.

איתי כמובן לא מתלונן כי לא לשכוח שגם תחושת כאב לא קיימת בו מסיבת הנזק המוחי.

וכך עוברים הימים הראשונים בטיפול אחר טיפול אחר טיפול ואנחנו נחושים בהגעה לכל טיפול.

לאחר מס' ימים קיבלנו בשורה מדהימה שבה עדי התקבלה ל"היברו אקדמי" (Hebrew Academy OC – HUNTINGTON BEACH) ביה"ס יהודי שבו תוכל לשהות וללכת למצוא חברים חדשים ולמידת שפה חדשה שמאוד חשובה כאן ותעזור לה בקישורים החברתיים.

שני אנשים ענקיים בשם רועי לאון ונילי גרינשפן (Nelli Arbiv Greenspan) הם הנשמות המדהימות ב"היברו אקדמי" שהזיזו את כל הנושא וקיבלו את עדי לבית ספרם.

וכך הימים הראשונים של עדי בבית הספר (כמובן בכיתת הגן – טרום חובה), עדי מתחילה להתאקלם נהדר ומוצאת חברים חדשים, למזלה גננת אחת דוברת עברית מלאה ועוד 2-3 ילדים מדברים גם עברית) וכל יום שאנחנו באים זוכים להגיד לנו איזה ילדה מדהימה וחייכנית הבת שלנו…גאווה !

אנחנו ממשיכים בשגרת הטיפולים ועדי בגן והחיים נראים לאט לאט כאילו אנחנו כאן כבר שנים.

ביינתים במקביל לאחר חודש וחצי ראשונים אנחנו מבינים ששהות של 3 חודשים לא תספיק, איתי סובל מפגיעה רב-מערכתית וכאן ייצטרך טיפול ארוך, וכאן נכנסת לתמונה חברה טובה שלנו מלוס אנג'לס לימור ברקן שהחליטה לקחת על עצמה גיוס כספים חדש דרך אתר GOFUNDME והחלטנו על גיוס עם מטרה של 50,000$ , נשמע מופרך ?? חישבו על שכירות דירה, שכירות רכב, הוצאות שהייה, לאורך שנה, ת'אמת זה סכום שאמור להספיק בדיוק לשהייה ולא יותר.

התחלנו בתהליך הגיוס, הפצנו בכל קהילה אפשרית בארה"ב וישראל במשך כל יום א' העלתי פוסט חדש ומרענן שקידם כל פעם מחדש את הסכום באתר, האמת שהרבה היו סקפטים שנגיע לסכום הזה, אך אני ?? מחשבה מייצרת מציאות לא ? כל לילה לפני השינה חשבתי על הסכום 50-50-50-50, ולאט לאט הסכום התחיל לעלות מיום ליום, ואנחנו התחלנו להרגיש את ההשארות הארוכה עבור איתי הנסיך שלנו…..

וכך עברו חודשיים בטיפולים אחרי טיפולים , כמובן שהשתדלנו גם לנקות הראש בתור משפחה שחיה בארץ את הקשיים הכלכלים והמתחים הנפשיים שכולם חווים ביום יום, התחלנו לטייל בשבת וללכת לים, לנקות את הראש בטיול האוויר הפתוח ולאט לאט הבנו שאיתי באמת הגיע לתקן מס' נושאים בחיינו, לא רק אותי או את עמית (בהמשך תבינו באיזה רמה את עמית) אלא גם את היחסים בינינו שהיו מעולים כן, לא חס ולילה משהו, אך הביחד שהיה חסר עקב חיים כל כך אינטנסיבים חזר לאט לאט ואני ועמית חיזקנו את הקשר בינינו יותר ממה שהיה, פתאום אין לחץ והכל נראה אחרת (תבינו מה החיים גורמים לנו, לאבד את התשוקה לאהבה)…עדי התחילה לפרוח ולהתבגר פתאום בלי לשים לב, התחילה ללמוד אנגלית ולזרוק מילים באנגלית, התחילה לשאול בכל מקום מה הוא אמר ? מה היא אמרה ? איך אומרים ? וממש התחילה להבין שהיא לא בישראל אלא באמריקה….

איך איתי התחיל להגיב לטיפולים ?

האם איתי החל להראות שינויים ?

איזה שינויים איתי החל להראות ?

כל זה בבלוג הבא….

 

תודה,

שלכם טל 🙂

2 תגובות בנושא “ד"ר ברגמן – המפגש”

  1. אני מאמינה גדולה בכל התהליך שלכם עם איתי הגיבור! מאחלת הצלחה !! עוקבת אחרי הבלוג שלך !! מאמינה מאוד שתצליח כי אין דבר בריא מהגיון והבנת הגוף !!
    לאחר קריאת הבלוג הבנתי שהבחירה שלי לא לחסן היא טבעית !!
    למרות שאת שלושת הגדולים חיסנתי וראיתי תופעות ממש ממש מיזעריות ועדיין בטוחה שהרעלים שולטים לנו על החיים!
    תודה רבה על שיתוף הידע !
    מחכה לעדכונים בקוצר רוח!!
    המון הצלחה !!
    יפה

    1. יפה, תודה על המילים.
      וגאה בך על ההחלטה.
      לא פשוט לקבל החלטות כאלו וזה מראה על פיקחות.

      יישר כוח !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *